כתב וצילם: רוני נאק, צולם במצפה מודיעין
סקודה פאביה תמיד הייתה האחות המכוערת של פולקסווגן פולו וסיאט איביזה. כמו שתי האחיות החורגות של סינדרלה – אשר התבלטו בשל תכונותיהן השופעות ופחות בשל אופיין. אבל עתה מגיע התור של פאביה, משליכה סנדל זכוכית על מדרגות חטיבת העיצוב של פולקסווגן, ותובעת את הזמן שלה באור הזרקורים.

סקודה פאביה
מבחינת המידות החשובות – בסנטימטרים – השינויים, אם בכלל, מינוריים למדי. בסיס הגלגלים הוארך ב-2.0 מ"מ, הרוחב התעבה ב- 9.0 ס"מ משמעותיים והגובה שפוף ב-4.0 מ"מ. גם המפשקים (המרווח בין הגלגלים) התרחבו ב-3.0 מ"מ בחזית ומאחור. אבל צריך להרים את העיניים מטבלת הנתונים ולהביט נוכחה במכונית – והיא נראית פגז! הרבה יותר מהוקצעת, מזוותת, שרירית ומפוסלת מהבריה האנמית והנחבאת אל הכלים של עיצוב הפאביה היוצאת. הפרופורציות הבסיסיות נשמרו אולם סרח העודף קוצר, והמנח הרחב והנמוך יותר – יוצר מראה שרירי ודינאמי – אהבנו!
לבחינה קבלנו את גרסת "אמבישן" שהיא ברמת אמצע-הדרך של הדגם ועולה 100 אלפי שקלים (גרסת בסיס ב-80 אלפים). הפאביה מצויידת במנוע 1.2 ל' TSI טורבו-הזרקה ישירה מעודכן ההספק עלה ל-110 כ"ס והמומנט ל-17.8 קג"מ. המנוע עומד בתקן זיהום יורו 6 ואצלנו מקבל דרגת זיהום אוויר 3 מצוייד בתיבת הילוכים DSG 7.

• בייקמוביל אופל אסטרה ספורטס-טורר
והייתי צריך לשפשף את העיניים בניסיון אולי להתעורר מהחלום כשהתיישבתי מאחרי גלגל ההגה הקטום בתחתיתו. "זה סקודה זה?!" מה שהיה סמל לצניעות – ואפילו סגפנות – במשפחת VW, פתאום עוטף אותי במופע יוקרתי-בתחושה מאובזר עד לזימים עם ריפודים דו-גווניים, חישוקי סגסוגת גדולים, מערכת מולטימדיה עם מסך רחב וממשקי סמארטפון, מערך בטיחות מרשים מאד, כולל זיהוי נהג עייף, התערבות בבלימה, בקרת שיוט, הגבלת מהירות, חיישני חנייה, כניסה והתנעה ללא מפתח (פאקינג סקודה שיואו) – מה ניהיה?!
סביבת הנהג משלבת איזורים מבריקים ומשטחים מאט בעלי טקסטורה – אלו האחרונים קשים למגע וחלולים למקש, אבל בעין התוצאה מאד נאה. זאת ואף זאת, סקודה עכשיו בקטע חזק של התאמה אישית והיא מציעה כמה אפשרויות של שילובי צבעים וריפודים בהתאם לצבע המרכב ואפילו גוון הג'ינס של הנהגץ מן החוץ יש 12 גווני צבע – וכן, הגג בצבע השני אפשרי גם עתה – ואפילו 4 גוונים של חישוקי סגסוגת.

מעניינת הבחירה של סקודה לצייד את הפאביה ב-XDS – מעין ספין אוף של בקרת היציבות אשר משפר את התנהגות הכביש והורדת הכוח בכביש מתפתל – אולי הכרה בתכונות הניהוג של הכלי. יש מחשב דרך מרכזי – בין מד המהירות לסל"ד, אשר לא רק מציג את נתוני הצריכה אלא גם משמש לחיווי דלתות פתוחות ומתריע באופן גרפי מפני התנגשות קרבה (front assist) בגרסאות המצויידות בכך. בהקשר האופניים דווקא תגלו, שתא המטען בנפח 301 ליטרים ועל הגג יש מסילה התואמת לגגונים אוניברסאליים.
נהיגה
אחרי כיוון המושבים הקדמיים למידות של נהג ונוסע בוגרים. לא נשאר מקום רב מאחור – למעט לנוסעים צעירים. תוספת הרוחב מורגש ונעימה, מרווח הראש לא יציק לנוסעים בגובה 180 מאחור, אבל המרווח לרגליים מוגבל מאד. המושבים עצמם קטנים למדי, עם בסיס ומשענת קצרים. אבל צורתם מצוינת והם אינם מרופדים באופן רך מדי – אלא תומכים טוב בגוף. בחזית, המושבים מצוינים, ולמשך כ-500 קילומטרים של נסיעת מבחן היו בהחלט מקום נעים להעביר בו את הזמן.

חווית הנסיעה נעימה מאד מכמה סיבות. הראשונה הם המתלים אשר משלבים יפה ריסון מרכב עם בידוד מהמורות. לא רכים מדי ולא קשים מדי, הם מספקים נוחות נסיעה מצוינת בכל סוגי האספלט אבל גם מרסנים היטב את המרכב ומונעים תנודות לא נעימות. הגורם המשמעותי הנוסף הוא המנוע ותיבת ההילוכים. ליחידת ההנעה הזו (ז"א השילוב של שניהם) יש זמינות כוח ואורך נשימה מרשימים למדי. עם כמעט 18 קג"מ (תפוקה של מנוע אטמוספרי 1,800 סמ"ק) הפאביה זריזה באופן כמעט לא מהוגן. היכולת של המנוע לסחוב כבר מסל"ד ביניים מרשימה למדי – 1154 ק"ג בלבד וזה מורגש היטב באופן המענג שבו הקטנה הזו נוסעת. למעט במצב D לא תתפסו את המנוע הזה מחוץ לעקומת הכוח, וכמעט תמיד יהיה לכם מספיק "בשר" תחת דוושת התאוצה כדי לסיים עקיפה במהירות, לשמור על התנע בעליה ארוכה או לשייט בקצב ראוי היכן שאפשר. צריכת הדלק בפועל הייתה גבוהה יותר מה- 20 ק"מ/ל' הרשמיים של היצרן ועמדה על כ-12.0 ק"מ לליטר בנהיגה אשר שילבה גם נשיאה חיצונית של אופניים, וגם נסיעה ארוכה בלעדיהם לצפון הרחוק. והצלע השלישית במשולש העונג הזה הוא האיבזור. בקרת אקלים, בקרת שיוט, מערכת שמע ומולטימדיה איכותית, ורשימה ארוכה של פריטי נוחות, בטיחות ועיצוב. זו מכונית שכיף להסתכל עליה, ולשבת בתוכה כמו שמהנה לנהוג בה.

וכמובילת אופניים?
המידות הפנימיות מגבילות הכנסת אופניים לחלל הרכב. וצריך לפרק שני הגלגלים לשם כך. ובדרך למרוח את הריפודים בשמן שרשרת וסחל'ה סינגלים. כך שבחרנו באופציה הקלה של מנשא אחורי. את המבחן המלא למנשא של YAKIMA תוכלו לקרא כאן. ההתאמה למרכב הצ'בק קלה מאד. אין ספויילר פלסטי מאחור והמרווח בין הדלת למרכב גדול מספיק (אהמ…) כדי להשחיל לתוכו את הוווים ולהדק. כצפוי הייתה למתקן+האופניים שלרוחב השפעה מהותית על צריכת הדלק עם תוספת של כמעט 20% על אותו קטע כביש בין הרצליה למצפה מודיעין. מנשא גג יהיה פתרון נהדר בזכות נומך הגג שלא מחייב הנפת אופניים לגובה רם מדי. אבל אז ההתקנה יותר פרמננטית וכך גם ההשפעה על צריכת הדלק כשאין אופניים.

והשורה התחתונה
אהבתי מאד את סקודה פאביה החדשה. אם במראה המזוות שלה, האופן שבוא היא נוסעת ומזיזה עצמה, וחבילות האיבזור אשר מחניפות לך כבעל הרכב. הקוטן שלה הוא יתרון בעיר כמו שהוא חיסרון כשצריך להוביל דברים – אבל אם אשתמש לרגע בתובנה של הבת שלי כדי לסכם, הרכב הזה הוא "ערס קטן". יש בו הרבה יותר ממה שהמראה – או המוניטין – נותנים לך לראות. וזה מגניב. גרסת האיבזור בה נסענו מקפיצה את המחיר ל-100 אלפי שקלים. וזה לא מעט. מצד שני יש גם גרסת בסיס עם מנוע 90 כ"ס ותיבה ידנית במחיר של הארלי דווידסון ספורטסטר – 80 אלפי שקלים.
היי רוני,
תודה על הביקורת. כמה אתרים הזכירו את נושא הרעש (דרך/רוח/מנוע) בכבישים מהירים כבעייתי. מה דעתך?
שלום אבישי,
אני לא נתקלתי בבעיות מהסוג הזה – בטח שלא כנושא "בעייתי"
היי רוני. אני בעלים גאה של סקודה פביה. עם זאת, אני מתלבט בעניין המנשא לאופניים. שכן, אין מנשא אחורי שמתאים by the book לרכב. מה היא דעתך?
תודה,
אלכס