שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
עכשיו, לקראת החורף הממשמש ובא, הדרום קורא לנו, המטיילים, יותר מתמיד. המשיכה לנופי הבראשית, ללא קו מתח או עמוד חשמל מאופק לאופק – חזקה מאיתנו. כך מצאנו עצמנו בתוך הדאצ'יה דאסטר דוהרים דרומה לעבר מה שאני אוהב לכנות "הדרום העמוק" – ארץ אחרת השוכנת ברגע שחולפים את מצפה רמון אשר נגלית אליך עם צמצום אישוני העיניים בבוהק של הר ארדון ובקימור הקרניים של היעל שוכן הקבע של המצפה מעל לכביש.
הכביש דרומה עובר ביעף תחת הגלגלים הגדולים של הדאסטר ומיד אחרי שדה בוקר עצרנו לאתנחתה וביקור ב"בור חווארים". כמו רבים מ"עבודות המים" של הנגב גם הבור הזה מיוחד לתקופה הנבאטית והוא מנצל את פני השטח ואת האופי הגיאולוגי של הקרקע כדי לתעל לתוכו מי גשם ולאגור אותך בתוך שכבת סלע רכה ואטומה ותחת שכבת גיר קשה. אפשר להתרשם מהמדרגות שיורדות לתוכו, מעמוד התמך האוחז בתקרה ומהעובדה שמדובר בחלל שנחצב בידי אדם לפני כ-2,000 שנים והוא עדיין ממלא את תפקידו – בתלות הגשם ומשקה את עדרי האיזור. פחות התרשמנו מהמזכרות שהותירו אחריהם מבקרים – עשו טובה בפעם הבאה שאתם בשטח ואפילו ברחוב – הרימו ליכלוך אחד ביום – זה הכל (יוזמה נהדרת של טל רוזוב!).
ממשיכים בכביש המתפתל, חולפים על פני ממשית ומגיעים לסעוד במצפה רמון. כאן ההיצע מוגבל עדיין, אבל המקומיים ששאלנו מצביעים – כברירת מחדל – על מסעדה שברובע דרך הבשמים.
קשה לנחש לתוך איזה קוסמוס אתם עתידים להיכנס מול ההאנגר התעשייתי של דרך הבשמים וגם השם "הדסער" נראה בתחילה אניגמטי ולא נהיר. אבל מהרגע שאתם חולפים את דלת הברזל זה כמו לעבור ב"אופק אירוע" של חור תולעת ואתם מושלכים למימד אחד. בחלל הגדול – שבמרכזו תנור בוץ ענקי – תמצאו את כל הנגב ומוצריו. הכל אורגני, בר קיימה ועם מודעות חברתית וסביבתית. יש בחנות הזו הכל מכל, מתכשיטים ועד חצילים, מיינות בוטיק ועד גבינות ריחניות של חוות הבודדים מהאיזור. תרופות מצמחי מדבר, אומנות מדברית וברקע מכונת אספרסו מעלה קיטור.
המקום שייך להדס וסער בדישי. וכמו רבים אחרים במצפה רמון גם הם נמלטו להר הנגב כדי למצוא חיים חדשים ואחרים. הוא מכרכום שבצפון והיא בת הנגב. המסעדה פועלת רק מעט מעל שנה ומהר מאד הפכה לאבן שואבת לא רק לבני האיזור אלא גם לתיירים וטיילים רבים שחלקם – כמונו תאמר האמת – מגיעים לאכול כאן בהעדר אופציה אחרת.
והמטבח מנצל את המגוון העצום של השוק האורגני של החנות כדי ליצור כמה וכמה מנות מפתיעות – כולן פרי מוחו של סער (בעל תואר בפיזיקה, עבר של טיפול בנוער בסיכון) שלא עבר הכשרה פורמאלית כשף. קל מאד להתפזר ולהציע "מנות ילדים" עם צ'יפס ונקניקיות, אבל הדסער מצליחים להישאר ממוקדים במטבח הצמחוני/טבעוני שלהם ומציגים לנו כמה מנות מאד מעניינות – כולן מתנובת הנגב. זה המקום לציין גם כי הדסער היא אחת המסעדות הבודדות בישראל שהמטבח הוא 100% אורגני – וחומרי הגלם מגיעים מכ-50 ספקים ויצרנים מקומיים. המטבח הוא "מטבח שף" כהגדרתו התקנית וזה אומר שהכל – מוכן ומיוצר במקום. מהלחמים והלחמניות ועד הממרחים והמנות המלאות.
אז מה היה לנו בתפריט?
– צלחת מטבלים הכוללת ארבעה מטבלים ממרחי השף. ההרכב משתנה לפי ההיצע ואנחנו קיבלנו פסטו, זיתים, עגבניות ואיולי – לצידם שמן זית מקומי, חמוצי הבית ושני "פלוטים" לטבול. המטבלים בעלי אופי כפרי מאד וניכר שנעשו ביד אדם ולא בידי מכונה.
– קציצות ירק על קינואה – הקציצות מורכבות מכל העלים הירוקים שיש בחנות וגם עדשים וקטניות נוספות. אלו עוברים תהליך ממושך למדי של בישול ואפיה (נכון הקציצות אפויות ולא מטוגנות בשמן). הן נחות על מצע של קינואה, מעליהן טחינה גולמית ולצידן סלט כפרי, חתוך גס ועם שמן קצח. אהבנו מאד!
– פיצה לבנה – אולי הטובה ביותר שאכלתי מזה זמן – ובטח מנה שלא מיועדת לטבעונים. על בסיס של בצק מחיטה מלאה יש ממרח פסטו ועליו שלל גבינות צאן מחוות באיזור, עגבניות מיובשות ועלי בזיליקום טריים לקישוט וטעם. מנה מהממת המחייבת כוס גבוהה של יין אדום.
הקינוח הגיע בצורה של וואפל בלגי וסביבו פירות אורגניים טריים ורוטב מייפל מתקתק. המבינים מספרים לנו שקינוח המקפא הוא "הקינוח" של הדסער אלא שהיום הוא אזל מהמטבח. סביב המקפא יש גם חידון – אם תצליחו לנחש את המרכיב הסודי שבו – תקבלו 50% הנחה על כל הארוחה! שווה.
• שטח שף עם דאצ'יה דאסטר – ארוחת בוקר של אלופים
• שטח שף עם דאצ'יה דאסטר – להכין קבב רומני קלאסי
עזבנו את הדסער עם בטן מלאה באוכל בריא ועם "נקודת ציון" חדשה בדרום. בהחלט נקודת חובה לכל מי שאוהב ומעריך אוכל בריא ובריאותי, נקודת להצטייד בה מכל הטוב שבתוצרת הנגב – וגם לקחת בקבוק יין מקומי למדורה בערב. נכנסו בחזרה לדאצ'יה דאסטר כשהיעד הוא חניון הלילה של נחל ציחור.
