רוני נאק
חיבשו את הכובע מנייר הכסף ממש עכשיו כי זו הולכת להיות חפירה. קצת. בקטנה.
מכירים את זה שאתם מחברים את הרכב החשמלי שלכם לטעינה ואחרי כמה שניות המאווררים של מערכת הקירור מתחילים לעבוד? אז הצליל הזה שאתם שומעים הוא הצליל של החוק השני של התרמודינאמיקה בפעולה ובשבילכם זה הצליל של כסף המתפזר לאטמוספירה. למה ככה?
כשמחברים רכב חשמלי לטעינת AC, בין אם זה שקע חשמל ביתי או עמדת טעינה ביתית (רצוי כזו מנוהלת מרחוק שתאפשר איסוף דאטה עליכם) או אפילו עמדת טעינה AC ציבורית. המערכת שבתוך הרכב עצמו ממירה את זרם החילופין – אותו AC שבתקע – לזרם ישר – כלומר DC – שהוא זה שהכימיה שבסוללה צריכה כדי לעשות את ההוקוס פוקוס שלה. ממיר הזרם שברכב מתחמם, הסוללה עצמה מתחממת וזה אומר למי שלא ברח לים בשיעור, זה שחלק מהחשמל הופך לחום ומתפזר באדיבות מערכת הצינון. יופי – אבל כמה מהחשמל היקר אנחנו מאבדים?

• מה יש לבית הלבן נגד מכוניות מסין?
שאלה מצוינת שעליה ענו האנשים עם משקפי הקרן ומגיני הכיסים ב-ADAC (איגוד בעלי הרכב הגדול באירופה עם כ-21 מיליון חברים) בגרמניה שהוציאו את הרב-מודד וזכוכית המגדלת מהכיס ויצאו למסע מרתק בג'ונגל של כבלי הטעינה. הממצאים – כמו שאומרים אצלנו "מטלטלים" כשבמקרים קיצוניים (טסלה 3 לונג רייג') יש פער של כמעט 25% בין החשמל שנכנס לזה הנאגר בסוללה ויכול להיות מנוצל על ידיכם לנסיעה. כלומר, כדי לטעון סוללה של, לשם הדוגמה, 70 קוט"ש אתם צריכים להשתמש ולשלם על 84 קוט"ש.
הנה הטבלה עם האינפוגרפיקה שהפיקו אנשי ADAC:
אבל לא הכל נורא שכן המחקר גילה שככל שטעינת AC היא בהספק גבוה יותר וזמן הטעינה קצר יותר, כך גם כמות הקוט"ש האבוד קטנה יותר. וכן, יש להם טבלה גם לזה:
על פניו נראה שאבדן החשמל המצומצם ביותר הוא השימוש בעמדות טעינה ביתיות של 11 קו"ט.
חשוב להבין שזה לא מצב בו "מרוויחים" עלינו ספקי החשמל. הם מבחינתם רכשתם X קוט"ש ועשיתם איתם מה שבא לכם. אנחנו מפסידים ומשלמים על 100% מהחשמל שנוצל בעת הטעינה אבל בפועל יכולים להשתמש רק ב-75% ממנו – השאר מתנדף לאטמוספירה.
שמתם בוודאי לב לכך שאין מותגים סיניים בטבלה – זאת כי היא נבתנה טרם הכניסה המאסיבית של התעשיה הסינית וגם כי אנו משוכנעים שמיטב תוצרת סין תציג כיום יעילות טעינה שהיא מחוץ לסקאלה.
לסיום תרגיל קטן בחשבון: אם נאמר אתם נוהגים בטסלה Y LR – שלפי ה-ADAC מאבדת כ-25% בטעינה. אתם נוסעים בדרך כלל 20,000 קילומטרים בשנה וטוענים אך ורק בבית בתעריף של החשמל הביתי לפי (61.45 אג' – מחירי סוף ספטמבר 2024). לרכב יש סוללה של 75 קוט"ש ועם טווח רשמי של 533 ק"מ – פרסומי היצרן לפי WLTP. טעינה מלאה של הסוללה הזו תעלה בתעריף החשמל הביתי 46 שקלים. ויהיה עליכם לטעון את הסוללה הזו 38 פעמים בשנה כדי לנסוע 20,000 ק"מ שנתיים. כלומר עלות שנתית של כ-1,750 שקלים (ממש בזול בכל קנה מידה). אבל זה לא המספר האמיתי שכן בכל טעינה מלאה תצטרכו בפועל לטעון – לפי המונה שעל הקיר – 25% יותר. כלומר כמעט 94 קוט"ש. זה מעלה את המחיר של טעינה מלאה ל-58 שקלים ואת העלות השנתית לכ-2,204 שקלים. שזה צריך להיות החישוב האמיתי של עלות הטעינה.