שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
טעינת רכב חשמלי היא חלק בלתי נפרד מהבעלות עליו והשימוש בו. את זה כל אחד יודע. הטעינה של הרכב יכולה להתבצע בעמדות טעינה ביתיות, בחניה הפרטית של בעל הרכב (אחרי התקנה תיקנית ועם ביטוח מבנה מורחב כמובן) או בעמדה ציבורית בין אם זו AC או DC מהירה. עד כאן הכל ברור.
• מיתוסים מופרכים על רכב חשמלי
עמדות הטעינה הציבוריות הוקמו ומופעלות על ידי חברות פרטיות – נקרא להן "ספקיות טעינה" – חלקן בבעלות כזו או אחרת של יבואני הרכב עצמם, חלקן בבעלות של חברות אנרגיה ועוד ועוד. מדינת ישראל שעל פניו מעודדת מעבר לתחבורה ירוקה, מעודדת במיליוני שקלים הקמה של עמדות טעינה ציבוריות בישראל. בכך משתמשת בכספי המיסים של הציבור הישראלי כדי לעודד את אזרחיה לנטוש את הניחוח המשכר של אדי הבנזין לטובת קשת חשמלית מרהיבה.
אבל, בניגוד למחיר של הבנזין – המפוקח על ידי המדינה – כלומר, אסור לבעל תחנת תדלוק לגבות מחיר גבוה יותר מהמחיר הרשמי (מחיר הסולר אינו מפוקח ולכן אנו רואים את השונות הרבה במחירים בתחנות תדלוק שונות). עלות החשמל בעמדת הטעינה אינו מפוקח והלכה למעשה ספק הטעינה יכול לנקוב באיזה מחיר שירצה – כאשר כוחות השוק או המחיר המירבי שנהג יהיה מוכן לשלם על כל קוט"ש, הוא זה שיקבע את התקרה. לא במקרה אנו עדים בחודשים האחרונים לעליה בעלות הטעינה, בעיקר בעמדות DC, שהגיע לאיזור ה-3.0 שקלים לקוט"ש פלוס עמלת התחברות של 5 שקלים (לטוען שאינו רשום באפליקציה של הספק).
כלומר שכבר היום ישנה דינאמיות של תמחור החשמל. זו דינאמיות הנובעת משעות של עומס על רשת החשמל, מיקום גיאוגרפי ואפילו סיבסוד של עלות החשמל בעמדות טעינה ציבוריות הנמצאות בתחומי עירייה או מועצה מקומית המכירות בערך הבריאותי של צמצום הפליטה והרעש של התחבורה בשטחן.
סוג נוסף של דינאמיות במחיר הטעינה – שכבר מתחיל להיראות בחו"ל ועוד לא הגיע אלינו (לפחות לא באופן רחב היקף), הוא תמחור אד-הוק לעמדות טעינה שידוע כי תהיה להן דרישה בתאריך ובשעה מאד מסויימים. למשל: ליד אירועי ספורט גדולים, משחקי כדורגל, הופעות גדולות. אפילו עמדות טעינה הסמוכות לבתי הקולנוע בשעות ההקרנה וכן באיזורי בילוי בסופי השבוע ועוד ועוד. טכנולוגית ובוודאי חוקית אין מניעה מספקית הטעינה לעשות כן. זה אולי "לא יפה" אבל לא מעבר לכך.
יש לספקית הטעינה סיבות רבות ליישם תמחור דינאמי: עידוד טעינה בשעות שבהן יש עומס נמוך על הרשת (חשבו על זה כ"הפי אאור" לחשמל), איזון ביקושים ברשת על ידי הפניית טוענים לעמדות מוזלות, שיפור ברווחיות בזכות לקוחות שיהיו מוכנים לשלם יותר בעמדות היקרות, בניית נאמנות לקוחות על ידי יצירה של מנויים עם הטבות שונות (למשל "טועני בית שמש"), התמודדות טובה יותר במלחמת מחירים בשוק החופשי.
