שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
כשירדתי מהמטוס אחרי 15 שעות באוויר התחת שלי היה מרובע לגמרי. אולם ברגע שנשמתי את האוויר בטרמינל האייקוני של LAX ירדה לי אבן מהלב. הרגשתי כאילו אני משיל מעליי את שכבת הסטרס הישראלית, משאיר מאחור את האירנים, החות'ים, את עזה וגם את החטופים שבשלב הזה עוד לא יודעים מה יהיה איתם – ליבי נחמץ ונמחץ.
לפניי כמעט שבועיים על גלגלים. לא דגם חדש של רכב אקזוטי, לא השקה מצויצת של מותג פרימיום ובטח שלא איזו מעשיה חשמלית מסין. שבועיים בקמפר על בסיס מרצדס ספריטנר שעליו מחכה מסע שמתחיל בפניקס, נוגע בילוסטון ומונטנה וחוצה בדוך מזרחה את המישורים הגדולים למינאפוליס, שיקגו ולסיום בניו הולנד – על החוף המזרחי של אגם מישיגן. בגדול כ-3,000 מייל של המיטב שיש לארה"ב לתת ומעבר לנהיגה גם ניקוי ראש ומעברים מהטרפת של ישראל.
קצת על הרכב
הבסיס הוא שלדה של מרצדס ספרינטר עם מנוע טורבו-דיזל 2.0ל' המפיק 208 כ"ס ומניע את הגלגלים האחוריים דרך תיבת הילוכים אוטומטית עם 9 הילוכים. מאחור אגב יש שני צמיגים בכל צד ובישראל הרכב דורש רישיון ג' –בארה"ב אין צורך ברישוי מיוחד. זה פחות או יותר כל החלק של מרצדס בעסק הזה. זה והדשבורד שכולל את מערכת MBUX בגרסתה המסחרית – עם ניווט וכיוב'.
הקמפר עצמו מיוצר על ידי TIFFIN בארה"ב. שהייתה אחת מהכוכבות העולות בתחום הזה אחרי הפריחה שהייתה בענף בעקבות מגיפת קוביד. עם הזמן החברה החליפה ידיים, שמרה על המיצוב הגבוהה אבל זכתה גם ללא מעט ביקורות על איכות יצור שכבר לא הייתה כמו פעם כשעוד הייתה בידי מייסדיה. כך או אחרת הקמפר הזה מיועד לעד 4 אנשים, הוא כולל מיטה זוגית, מיטה נוספת קווין סייז וגם מיטה שלישית לצעירה בבנותיי שמעל לקבינה. עוד באבזור המגניב אפשר לספר על ארבעה ג'קים הידראוליים המפלסים אוטומטית את הקמפר כשמגיעים לחניה, דופן שנפתחת ומוסיפה המון למרחב הפנימי וכמובן מטבחון מלא, מקרר שעובד על חשמל או גז, מקלחת ושירותים, גנרטור לחשמל וגם קולטים סולאריים על הגג. מן החוץ יש סוכך גדול, וגם טלוויזיה על זרוע. פנסים ורמקולים מן החוץ לחניון וכמובן חיבורים חיצוניים לחשמל, מים וביוב.
המשקל המירבי של הצימר דיזל הזה הוא 11,030 ליב' כלומר כ-5 טונות בשפתנו. למיכל הדלק קיבולת של 92ל' סולר (יש בנוסף גם מיכל אוריאה). חוצמזה מצויד הקמפר במיכל של 121ל' מים מתוקים, מיכל בקיבולת זהה למים "אפורים" וגם מיכל גז בישול במשקל 48 ק"ג המשמש כאמור את המטבח ואת המקרר.
לדרך
לדרך יצאנו כאמור מאיזור פניקס באריזונה, בחום של 45 מעלות בין קקטוסים וקוצים, כשהיעד הראשון הוא סכר הובר ההיסטורי. הסכר שאוגר את מי הקולוראדו מייצר את החשמל המאיר את לס ווגאס ומספק מים גם ללוס אנג'לס. החום שם היה כבד ומעיק – כמו בימים החמים יותר שיש אצלנו. וסבבנו לא מעט קמפרים אחרים בממדים שונים, חלקם גם גוררים רכבים קטנים מהם.
את היום סיימנו במעבר בין ההומלסים בפאתי לס ווגס ולינה ראשונה דווקא במלון בעיר כשהצוות הנחמד של המלון הפנה אותנו לחניה מגודרת ומאובטחת לידו. בלילה ווגס מתעוררת לחיים והיא לא מאכזבת.
למחרת המשכנו צפונה וחצינו למדינת יוטה ולינה ראשונה בקמפר בחניון מאד יפה ומסודר על שפת אגם יוטה. חיבור מהיר לרשת המקומית, ואובר אחד מאוחר יותר ואנחנו כבר טורפים טורטיות מופלאות במסעדה מקסיקני בעיירה פרובו הקרובה. לשמחתי החום הכבד והמדבר כבר מאחורינו.
קמים מוקדם, מתארגנים ויוצאים לדרך ליום נהיגה ארוך. הספרינטר נוסע בקצב התנועה בקלות ומצויד במערכות סיוע לנהג ובטיחות מתקדמות. בקרת שיוט אדפטיבית, קורא תמרורים ומה לא.
נותנים פוש חזק צפונה חוצים את הנופים הנפלאים של איידהו ועם הגובה וההרים גם מזג האוויר משתנה. עד שאנו מגיעים בערב לכניסה הדרומית לפארק ילוסטון מזג האוויר הוא כבר 12 מעלות וגשם קר. החניון בגריזלי RV פארק מלא עד אפס מקום. הדובים יודעים את זה, הבאפלו יודעים את זה וגם הסנאים הרבים שמקפצים בכל מקום. הפעם צעדנו למקום קטן ואינטימי שהגיש המבורגרים מופלאים מקציצות באפלו ובירה IPA ממבשלה מקומית. אמחייה!
שלום לגייזרים ולבריכות הגופרית המבעבעות בילוסטון. לא הייתי כאן כשלושה עשורים לפחות אבל בהחלט שעשה לי חשק לחזור. הפעט החרטום של המרצדס משנה אזימוט מזרחה והיעד הבא – הר רשמור. בתזמון מופלא של שיא הנדידה של ההרליסטים למפגש בסטרג'יס הסמוכה. ראיתי בעבר צילומים של האתר ההיסטורי הזה אבל להיות כאן פיזי ולחוות את הכבוד שיש בציבור האמריקאי למקום הזה בהחלט שמעורר השראה.
ממשיכים מזרחה, ההרים מתחלפים למישורים שנראה כאילו אין להם סוף. כמו אצלנו, גם כאן כביש מספר 90 זרוק היטב. המרחק בין הערים הזעירות הוא עשרות מיילים ולערים הגדולות יותר מאות מיילים. המלכים של הכבישים האלה הם נהגי הטריילרים והטנדרים הגדולים. רכבים חשמליים לא תראו כאן. אין להם איפה לטעון ואין תשתית יצור חשמל שמסוגלת לתמוך בזה.
לבסוף עצרנו בעיירה זעירה שעל השלט בכניסה אליה כתוב שגרים בה 284 נפשות. בכניסה תחנת תדלוק, בר מסעדה ומוטל – מאלו שרואים בסרטים. 1:1. שלושתם, כך גילינו שייכים לאותו זוג, בעל ואשה.
שמחים לישון לילה במיטה מרווחת צעדנו לאכול משהו. צועדים פנימה לתוך סצינה מסרט. בפינה יושב לבד הרליסט בבגדי עור מלאים, על השולחן מולן כמה בקבוקי בירה ריקים, בצד שני כמה מקומיים מדברים בקול רם ועל הבר חוואים בג'ינס, חולצות משובצות ופנים צרובי שמש. אנחנו נכנסים ופתאום נהיה שקט. מסתכלים על הלא קשורים האלה – אבל תוך שניות מפנים לנו שולחן וכסאות והאווירה החמה ממשיכה בשיחה נעימה מאד עם בעלי המקום על החיים היקום וכל השאר. כיף אמיתי.
למחרת הגענו למקום שהוא אולי הניגוד המוחלט של המקום הזה, MALL OF AMERICA במיניאפוליס. כי יש רשימת קניות וכוח המשיכה של המקום הזה (שלבדו הוא בממדים של עיר) הוא פטור ממע"מ. אז מי שהיו לה איקסים לסמן – מצאה את סיפוקה בהיכל העצום הזה לקפיטליזם וצרכנות.
עוד ארוחת בוקר אמריקנית אחת תחת החגורה ובאופק כבר נראה קו הרקיע של שיקגו. כמובן שלעיר אי אפשר להיכנס עם הקמפר שנשאר בחניון של משאיות בערך 15 דקות נסיעה מהמלון שהזמנו. לפנינו כמה פגישות מעניינות ושיטוט בעיר שאני אישית מעולם לא הייתי בה וכמו ניו יורק יש בה את הדו-קוטביות של עושר רב מול הומלסים מוכי קראק בכל פינה.
כאן היו לביקור שתי נקודות שיא. שתיהן קולינריות. הראשונה הייתה המסעדה שהייתה השראה לסדרה THE BEAR שבתכל'ס זו מזללה המגישה "איטליאן ביף" עסיסי ומנפח. המקום השני נקרא "Billy goat" שהו מוסד וותיק של שיקגו עם קירות מלאים תמונות של מאפיונרים מהעבר של העיר, שחקנים, ספורטאים ופוליטיקאים. בבילי גואט מגישים המבורגים עם קציצות דקיקות לאנשים שעומדים מסודרים בתור. טעים? ככה ככה. זה יותר בשביל האווירה ובירה אמריקאית ג'נרית להוריד הכל למטה.
אחרי שיקגו הקפנו את אגם מישיגן מדרום ליעד סמוך לעיר הולנד על שפת האגם. שם רבצנו על צוק מעל לאגם מישגן כמה ימים במזג אוויר מופלא וחמים.
כמובן שהיו עוד הרפתקאות בדרך אבל זה כבר יהיה בפרק הבא.
קצת מידע:
נסענו כ-2800 מייל. במחירי הסולר שפגשנו תדלקנו במצטבר בפחות מ-400 דולרים. עלות חניה ממוצעת לחניון של קמפרים היא כ-80 דולרים לחניון שיש בו שירותים בסיסים כמו חיבור למים וחשמל ומבנה של מקלחת ושירותים. בחניונים יוקרתיים או מבוקשים במיוחד זה יכול להגיע לכ-150 דולרים ללילה.
