שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
כשהגענו לצומת בית קמה ידעתי שאנחנו בצרות. בדרך כלל קו הגשם מגיע עד לאיזור קריית גת. או קצת דרומה משם. זה קו 200 המ"מ המפורסם – או בכינויו הדרמטי יותר "קו הצחיחות" המסמן את הסוף של הירוק וההתחלה של המדבר הצהוב. הוא לא הכי קבוע – ויכול לזוז קילומטרים צפונה בשנה שחונה או דרומה בשנה רטובה יותר. ולפי מהירות המגבים וכמות המים שעל הכביש אנו בעונת חורף רטובה מהרגיל – נקווה שימשיך כך.
הלבטים היכן רוכבים החלו עוד ימים קודם. ולא משנה עד כמה אתם עשויים לאהוב רכיב על אופניים בגשם – המגבלה האמיתית היא הבוץ שסותם את הגלגלים ומפצח מעבירי הילוכים וחלקלקות הסלעים שיכולים גם לפצח עצמות. לכן זה לא מפתיע שהחורף הוא העונה למדבר. ולא תמיד בא להרחיק עד לערבה או למדבר יהודה. אז אחרי התייעצויות ואיסוף מידע מודיעיני – בהיעדר מכ"מ הגשם – בחרנו בשביל הבשור ובתקווה שלא יהיה בוצי מדי.
לנהיגה בגשם יש חוקים משלה. הראות מגבילה מאד את המרחק שאליו אפשר להסתכל ולראות משהו. השמשות מכוסות בגשם ואדים ואולי אפילו נתזים של בוץ ורפש מהכביש. וחייבים להוריד מהירות.
עוד סיבה להוריד מהירות היא המים שעל הכביש. כבישים חדשים רבים (כהים יותר בצבע) מנקזים מים נהדר וכמעט שאין הצטברות של שלוליות או רסס מהגלגלים. אולם כבישים משניים רבים אינם במצב כה מזהיר ואנו צריכים להיזהר. כניסה מהירה מדי לשלולית – עד כמה שזה כיף – יכולה לגרום להתנתקות של הרכב מהאספלט. מצב הנקרא Aquaplaning שבו המים לא מסוגלים לזוז מהדרך מספיק מהר – דרך ניקוז הסוליה של הצמיגים – והם מרימים את הרכב שמיד מאבד אחיזה ומחליק. זו הסיבה שהחלפתם לצמיגים טריים לפני החורף – נכון?
עם צמיגים טריים ויעד ברור העמסנו שני אופני הרים גדולים לתוך יונדאי i20 שאיתרע מזלה לבקר אצלי בדיוק בסופ"ש הזה. הסופר-מיני החדשה מיונדאי, שהשנה קיבלה ריענון מאד מקיף, כוללת חיישן מגבים אוטומטי (שגם מפעיל את המגב האחורי כשמשלבים לרוורס), אמצעי בטיחות אקטיביים מתקדמים ומערכות בקרת משיכה ויציבות שבחורף מקבלות משנה חשיבות. נדיר לקבל בסופר מיני גם בקרת אקלים אלקטרונית – וזו מפעילה בעצמה את המזגן פלוס חימום כדי להפשיר את החלונות כמה שיותר מהר.
ובכן זוג אופניים אחד נכנס לתוך הרכב – אחרי קיפול המושב ופריסת מחצלת להגן על הקבינה מצמיגי בוץ וגלגלי שיניים. זוג אופניים שני נתלה על מנשא על זנב הרכב. המבנה של ה-i20 מאפשר למקם את המנשא כך שלא יישען על השמשה האחורית וכל נקודות העיגון שלו הן על פח ולא בחלון האחורי אשר מחייב שימוש במתאם מיוחד. המנשא עצמו – הכי זול ופשוט שיש בשוק. 200 שקלים באחת מרשתות ה"עשה זאת בעצמך" – דבר דומה מרשת אופניים או ממותג יעלה כבר באיזור ה-1000 שקלים. פער מחיר גדול שאולי מפנה מקום למנשא איכותי יותר בין המחירים הנ"ל.
וכמעט שנפרדנו מזוג אחד כשהמנשא פישל. לא על כביש 6 לשמחתי, אלא דווקא בכביש משני שאפשר מיד לתקן את המצב. המנשא נרטב כל-כך שאחת מתושבות הגומי שלו החליקה והאופניים ירדו ממנו בצד אחד. אילולי קשירת אבטחה הנזק לאופניים ולרכב היו יכולים להיות משמעותיים.
יונדאי i20 היא אחת המכוניות החסכוניות ביותר בקטגוריה. בנסיעה הקודמת הגענו לצריכה ממוצעת של 16.5 קילומטרים לליטר – וזאת מבלי לחסוך במשקל על הדוושה. וכשלוקחים אופניים – כדאי לזכור שזה ישפיע על צריכת הדלק – שבנסיעה הזו עמדה על 13 קילומטרים לליטר. מהותי למדי אבל משהו שכבר חקרנו בעבר. אופניים שמותקנים לרוחב הרכב פועלים כמעצור אוויר. רעשי הרוח שנלווים לזה מספרים את כל הסיפור – ומשאבת התידלוק מתרגמת זאת לליטרים ושקלים.
הגענו לבשור – השמיים היו עדיין אפורים אבל הגשם כבר נותר מאחורינו. ההימור הצליח ורכבנו כ-35 קילומטרים מופלאים בנגב שהוא ירוק ומריח כמו אדמה רטובה, עשב לח והשבילים מהודקים ואין אבק.
• קמפינג עם ילדים – עשו זאת לעצמכם
שמחנו לחזור לרכב ותוך דקות ה-WAZE שבקונקטד הצביע על הדרך הביתה – חימום נעים לרגליים מפשיר אצבעות קפואות ואנו גולשים חזרה מתחת לשמיכת העננים ולגשם רצוף עד הבית. המגבים משנים מהירות לקצב הטיפות שעל השמשה ושמירת הנתיב האקטיבית מוצאת את האמצע גם כשלי קשה לראות. טלפון מהיר הביתה לתת טיימינג לחימום פשטידת הבשר והבטן מקרקרת בציפיה.
