רוני נאק
שני אתגרים עומדים בפני כל יצרנית רכב בעיקר כזו שרוצה לעשות משהו בעולם של החשמליות. אתגרים הנוצרים ממגבלות מציקות של הפיזיקה: יעילות אירודינמית (מקדם גרר) ומשקל. הקונספט הנאה מאד הזה EQXX מטפל בשתי הבעיות הפיזיקליות המביכות האלה בדרך מעניינת כשהוא קובע כאמת מידה את נתוני ה-EQS הנפלאה שלא מזמן שיווקה החל בישראל.

ובכן ה-EQXX בעלת מקדם גרר סופר נמוך של 0.17 CD שזה גורם מכריע בצריכת האנרגיה בנסיעה בכביש הפתוח. בנוסף הכימאים הצליחו לפתח סוללה בעלת קיבולת של 100 קוט"ש אבל היא בעלת מחצית מהנפח של סוללת ה-EQS ושוקלת 30% פחות ממנה (לא נמסרו מספרים מדויקים) בנוסף ליחידת ההנעה יעילות אנרגטית מצוינת ולפי מרצדס 95% מהאנרגיה האצורה בסוללה מנוצלת כדי להניע את הבנץ המעוצבת הזו. וזה בהחלט מרשים. לפי ההודעה לעיתונות לרכב טווח נסיעה של כ-1000 ק"מ בין טעינות וזה נגזר מצריכת זרם של פחות מ-10 קוט"ש ל-100 ק"מ (כמה בדיוק לא נאמר).

עוד נעשו מאמצים להפחית מסה על ידי שימוש בחלקי מרכב דקים במיוחד, אפילו הפחיתו את העובי של צלחות הבילום, יש גג שמש סולרי עם יכולת להאריך טווח בעד 25 ק"מ וחשוב לא פחות (ואולי יותר) ממשק אדם/מכונה כל חדש שבו לוח המחוונים נמתח לכל רוחב הדשבורד. יש כמובן שימוש נרחב בחומרים מתחדשים, תוכנות-קצה עם עדכונים מהאוויר. ועוד. כל זה לא כדי למשוך אתכם לאולמות התצוגה שכן מדובר בכלי יחיד שתפקידו להראות את הכיוון שאליו המכוניות החשמליות של מרצדס יפנו בעתיד הקרוב. אם הן ייראו ככה – קחו את הכסף שלי!