רוני נאק
עם תקנות זיהום האוויר שמאיימות לחנוק לגמרי את הסגמנט הזה – וערים רבות בעולם הנאור שלא מאפשרות כלל כניסה של כלי רכב מונעי דיזל לתוכן (בחו"ל גורף, בישראל רק חיפה וירושלים לכלי דיזל מיושנים מ-2006) – פיתוח הטנדרים כמו למשל טויוטה היילקס ומיצובישי טרייטון – נתקל בקיר חוסם. כאשר החסימה היא קשה במיוחד בשווקים שבהם אין הצדקה שיווקית למכור בהם את גרסאות הבנזין של אלא – אם עדיין מיוצרות. כמעט כל הטנדרים מצויידים כיום בגרסאות מעודכנות מי יותר ומי פחות של מנועי דיזל. אלו עוברים כל-כך הרבה מסננים ומגבילים שפוגעים ביעילות שלהם ומפחיתים מההספק – מה גם שמוסיפים מפגע תברואתי ארוך-טווח בצורה של DPF – מסנני חלקיקים של דיזל שצריך לסלק באופן אחראי אחרי שהם כושלים (ויש כבר תביעה ייצוגית גדולה נגד טויוטה ומסנניה בנושא הזה – בחו"ל).
ובכן אי שם מעבר להרי החושך מתחילות להגיע ידיעות ראשוניות על כך שדור הטנדרים הבא יהיה היברידי. וזה נכון לטויוטה היילקס כמו גם לדור החדש של מיצובישי טרייטון אשר – כך אומרות השמועות – ייאומץ גם על ידי ניסאן כ-נבארה הבאה (אחרי שמרצדס הותירה את הנבארה – X קלאס – נטושה לצד הדרך על קפיצי הסליל שהכריחה את ניסאן להכניס לשם).

וכשחושבים על זה – היברידי זה פתרון לא רע – אפילו PHEV. מצד אחד מקבלים מנוע בנזין קטן ואנמי אך לא מזהם (אוקיי מזהם פחות) מצד שני מקבלים מנוע חשמלי שמספק את כל המומנט שצריך כדי לגרור/לשאת/לשטח – וללא פליטת מזהמים. זה גם נחמד כדי להוריד את ממוצע ה-CO2 של היצרן כפי שמחייב תקן WLTP העדכני. אז כולם מרווחים ושלום לדיזל – אדיוס!
כמעט.

כי מערכות הנעה היברידיות הן כבדות יותר ממנועי בעירה פנימית – בנזין או דיזל – וכל ק"ג יותר של מערכת הנעה זה ק"ג פחות שאפשר להעמיס או לגרור באופן חוקי במדינה מערבית עם אזרחים שומרי חוק – נאמר אצלנו. ומכיוון שבשלב הזה רב הנסתר על הגלוי – יהיה מעניין לגלות אילו פתרונות יצירתיים יגיעו יצרניות הרכב. איך יתמודדו עם תקרות המשקל שמכתיבה התקינה ואיזה ריח יהיה לסבון במחלקות השיווק שינסו למכור לנו את כל זה.
מכיוון שאני שכחתי את משקפי הקריאה בבית, אציין בהעדר מרקר כי בין השורות כתוב שאם אתם צריכים טנדר 4X4 דיזל – השנה/שנתיים הקרובות יהיו ההזדמנות האחרונה להצטייד בכזה. זהו.