שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
אני לא בטוח מה היה מעיק יותר, החום או הלחות או שניהם גם יחד. אבל כשהגיע הסופ"ש של ה-2008 רק דבר אחד עמד לנגד עינינו וזה לברוח מהחום רחוק ככל האפשר. הים התיכון שורץ מזודות כן שנותר לנו לעלות לגובה וממש כמו בן גוריון, לשאת עיניים לנגב. ליתר דיוק להר רמון המתנשא ל-1073 מטרים מעל לפני הים רק כ-100 מטרים נמוך יותר ממירון שעסוק כרגע בדברים אחרים. מעל ללחות, עשר מעלות מתחת למה שהגוף מרגיש ומאות קילומטרים מהברדק. הדרך לשם, קצת מתחת לשעתיים עם הפיג'ו 2008 המעודכן עברה בנוחות, במהירות ובחיסכון שדגמי PSA מהדור האחרון כה מצטיינים בו ואחרי לא מעט מכוניות מעוטרות בדגל אדום שבהן נהגתי לאחרונה, ה-2008 הייתה משב רוח רענן של איכות, התנהגות כביש וחדוות נהיגה שחוששני כי בעוד זמן קצר לא נוכל להנות מהם.
2008 מתיחת פנים
עדינה למדי יש לציין אם כי נראית לעין. ה-2008 הוא רכב פנאי מקבוצה B, וככזה מתבסס על הפלטפורמה של ה-208 היפיפיה ויחד עמו גם מותגים ודגמים אחרים במעלה ומורד קונצרן סטלנטיס. רענון המראה העניק לדגם את הלוק העדכני של פיג'ו על פי תורת ALLURE שבלב מותג האריה. בחזית תמצאו את סמל פיג'ו החדש, יחידות תאורה חדשות (גם מאחור), שבכת חזית ופגושים במראה דינאמי יותר וגם חישוקי סגסוגת במידה ועיצוב חדשים לצד שני גווני צבע חדשים.
בפנים כל רמות האבזור, שלוש במספר, כוללות מסך מולטימדיה חדש ומוגדל ל-10 אינץ' עם אנדרואיד וקארפליי אלחוטיים וכן שורה של מערכות בטיחות חדשות המשתנות לפי חבילת האבזור. גרסת GT שהתייצבה בכחול לבחינה כוללת גם חישוקי 18 אינץ', מצלמת חניה קדמית, לוח מחוונים עם אפקט תלת ממדי, פנסי LED עם החלפת אורות אוטומטי וגג שמש (עם הצללה מלאה).
יחידת ההנעה מוכרת לכם היטב. 1.2ל' טורבו-בנזין המפיק 130 כ"ס ו-23.4 קג"מ. ההנעה קדמית בלבד דרך תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם 8 הילוכים ויש כמובן בורר מצבי נהיגה בן שלושה מצבים: אקו, נורמל וספורט. המחיר של רכב המבחן עומד על 159 אלפי שקלים כאשר גרסת הכניסה, אקטיב, תעלה 146 אלפי שקלים.
נהיגה
ראשית, הכניסה לרכב וההתממשקות למולטימדיה היו מאד אינטואיטיביים. החיבור האלחוטי לאנדרואיד שלי יחד עם משטח טעינה אלחוטי שיש בגרסת GT – שחרר אותנו מכבלי ה-USB בתא הנוסעים. בזמן קצר מאד הטלפון התחבר, המפות שלי עלו על המסך הגדול והספוטיפיי שלי השמיע את הפודקאסט האחרון של ג'ו רוגאן.
היעד הראשון היה לצילומים ולשם נסענו דרך איזורי התעשיה של המרכז וכבישים משניים בשפלת יהודה. נוחות הנסיעה מיד התבלטה לטובה כמו גם בקרת האקלים שנלחמה במזג הבלתי אפשרי שמחוץ לרכב. לפתוח את החלון בגג? לא בא בחשבון. בתוך העיר גלגל ההגה קל מאד – אפילו קל מדי וחסר תחושה לגמרי, מנגד המנוע חש בשרני וחזק ותיבת ההילוכים עוברת מהר וחלק מאד בין ההילוכים. בנוסף, רמת הבידוד מרעשי הרקע והחום מצויינים כך שתקבלו סביבת נהיגה ממוזגת היטב ומאד נעימה.
אהבתי את לוח המחוונים התלת ממדי. משהו שפגשתי רק במותגי יוקרה, וגם אם זה מעט גאדג'טי התצוגה יוצרת אפקט נחמד ומשאירה אותך מעורב. הפתרונות של פיג'ו, כמו להוציא את חיווי המאותתים למסגרת החיצונית – מבריקים והעיצוב מייתר את הצורך בתצוגה עילית.
בניגוד ל-SUV אחרים, ב-2008 התחושה בתוך הרכב היא מאד עוטפת וסגורה, ביחס של שטח השמשות-מול-מרכב, ה-2008 בחר לצמצם את השטח של השמשות. זה לא פוגע בשדה הראיה אבל כן יש תחושה שקו השמשה העליון נמוך. התחושה המגוננת מתחזקת עוד יותר בשל מכסה המנוע הגבוה שנראה היטב לעיני הנהג.
מבחינת הממדים אין כאן שינויים מהותיים. בסיס הגלגלים נותר ללא שינוי עם 260.5 ס"מ כך שהמושבים עדיין מרווחים ומציעים מרחב טוב, מאחור המרחב בסדר בכל פרמטר של הסגמנט הזה ועוד מאחור נותרים 450 ל' שימושיים למטען וניתן לקפל מושבים ולשלש את הנפח להובלת הצעצועים.
מחוץ לעיר ה-2008 מתח רגליים בשמחה רבה. במהירות שיוט שגרמה לנוף לזוז לאחור בקצב מספק, מצאנו את ה-2008 כשייט נוח ונעים מאד בכביש המהיר משייט באדישות כשהמנוע סובב על 2,000 סל"ד עצלים בהילוך השמיני. במצב הזה האצה נוספת, לעקיפה למשל, דורשת הורדה של שניים ואפילו שלושה הילוכים שאותה התיבה מבצעת בדיוק רב. העברה למצב SPORT מחדדת את התגובות ומעלה את משקל ההיגוי – אבל יש "קנס" בצורה של צריכת דלק מוגברת.
כשהכביש המהיר התחלף לכביש הררי וזה מצידו התחלף לכביש מדברי נטוש ומפותל (בפרסה המטופשת של שתי רשויות המתקוטטות ממי ירד התקציב של אחזקתו) ה-2008 הלך והצטיין. האחיזה נהדרת, המתלים עשו עבודה נהדרת שלא לסטות מן הקו במפגש עם שיבושים תוך כדי פניה והבלמים לא התקשו להתמודד עם משקל עצמי של רק 1,205 ק"ג. תענוג.
מה פחות?
אין מושלם – זה מה שלימדו אותי בדרך הקשה בטירונות. (כן כן וקשה יש רק בלחם). ההגה במהירות עירונית קל מאד – קל מדי ובהמשך מתקשה ככל שעולה המהירות לקשה מדי. הביטול של מערכת ה-Start&Stop היה טורדני בעבר והוא כזה גם עתה ודורש כניסה לתפריט מע' הבטיחות וניטרול בכל התנעה מחדש.
כנוסעים בקצב נאה, צריכת הדלק עולה – אנחנו רשמנו 12 ק"מ/ל' בקטעי נהיגה נמרצים לעומת 17 ק"מ/ל' בנסיעה רגועה. אבל זה משהו שכל מנוע טורבו יציב. עוד בהקשר המנוע, כשהסל"ד עולה מורגשת ירידה בתפוקת הכוח וחספוס מה של יחידת 3 הציל'. המלצתנו היא הישארו בטווח סל"ד הביניים שם המנוע הזה הוא היעיל ביותר. ודבר אחרון, ה-GT PACK נהנתה גם מ-BOOST של 25 כ"ס למנוע. איפה הלכה?
גם בפיג'ו, כמו אצל האחרים, יש זחילה מעלה של המחירים. להזכירכם כשה-2008 הושקה בישראל באביב 2020, המחיר החל ב-128 אלפי שקלים. מאז עברנו מגפה, משבר פנימי, אינפלציה ועתה מלחמה.
סיכום
הגענו להר רמון, נסענו בזהירות בדרך העפר הקצרה עד לחניון ומשם הליכה לא מאתגרת לראש ההר. שם פגשנו דגל ישראל המציין את המקום בו יש מי שחושב קבור בו אהרון הכהן. משם נדדנו לחורשת אורנים הנמצאת ממש על שפת המכתש, לבריזה נעימה, צל והרהורים קיומיים. אבל עוד בדרך לשם – כבר היה לנו ברור. פיג'ו 2008 היא הטובה בסגמנט.
איך אפשר לקרוא למכונית הזו "הטובה בסגמנט", כששערוריית מנוע ה- 1.2 pure tech המתאבד ברקע? טוב ככל שיהיה, לא הייתי מתקרב לרכב שמתחיל לחשב את קיצו לאחור, ברגע שיצא מהסוכנות. לו היה מדובר במנוע החדש, עם החיזוק ההיברידי, 136 כ"ס, ובעיקר עם שרשרת תזמון (ולא רצועה טבולה), היה על מה לדבר. גם הדיזל שלא מיובאת יותר, היתה יכולה להיות פיתרון מספק. אבל עם המנוע הנבחן כאן? לא ולא!