שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
בשבוע שעבר, קונצרן פולקסווגן לקח את תכנית ההתחשמלות הנרחבת שלו (שבעצמה היא אירוע מתגלגל שהחל בפיאסקו של דיזלגייט), גלגל אותה לכדור נייר לא מהודק במיוחד וכמובן שפספס את ההשלכה לפח הפינתי שבמשרד. כך, גם אם לא בדיוק במילים האלה דיווחה בלומברג.
פולקסווגן, שהציגה את משפחת I.D של דגמי מכוניות חשמליות כמרכזית לעתידה, הודתה בשבוע שעבר שתזדקק לייצר יותר היברידיות פלאג-אין על רקע ההאטה המשמעותית של מכירות רכב חשמלי במערב.
ההודעה הזו מ-VW לתיקון אסטרטגיית החשמול מגיעה לאחר שהחברה ביטלה השקות של דגמים חדשים ונקלעה לפיגור בסין, שם שולטים כעת המותגים המקומיים – אשר כאסטרטגיה דוחקים החוצה את המותגים המערביים. בנוסף, VW ביטלה את התוכניות להקמת מפעל חדש בגרמניה שעתיד היה לייצר סוללות לרכב חשמלי. זאת אחרי שלא הצליחה לגייס משקיעים למיזם של מעל ל-2 מיליארד דולרים.
למעשה, בפועל, VW מוכרת כמות כה משמעותית של מכוניות בנזין ודיזל שהיא בדרך לחרוג מקצבת הפליטה שלה בשנה הבאה (תקנות CAFE מזרות האימה), מה שמוביל את המנכ"ל אוליבר בלום לבקש מהרגולטורים האירופיים גמישות וגם הבנה.
זהו אירוע משמעותי, בפועל פניית פרסה, כשרק לפני שלוש שנים VW הייתה בקמפיין דחיפה אגרסיבי לרכב חשמלי. קמפיין שמי שהיה אז המנכ"ל, הרברס דיס, אמר ש"תחבורה חשמלית ניצחה במירוץ". אבל במציאות, הלקוחות מצביעים בארנק, דיס כבר לא מנכ"ל ויצרנית הרכב הגלובלית צריכה לחשב במהירות את המסלול מחדש אחר שהשקיעה עשרות מיליארדים בחישמול.
פולקסווגן לא לבד בעניין הזה. דרומה מהמטה של VW, בשטוטגארט גם במרצדס עסוקים עכשיו בתלייה של דפים מילימטריים חדשים ונקיים במחלקת השרטוט. כך דיווח העיתון הגרמני האנדלסבלאט שידע לספר כי מרצדס מוותרת על "המשך הפיתוח" (בתרגום לשפת בני האדם: לא יהיו דורות נוספים) של הפלטפורמה החשמלית שהיא הבסיס לדגמי EQS ו-EQE. הסיבה לכך: נפח מכירות נמוך מהצפוי. עצירת הזרמת הכספים לפיתוח הפלטפורמה הזו אמורה לחסוך למותג היוקרה הגרמני מיליארדים שיופנו לפיתוח מה שלקוחות מרצדס באמת רוצים.
מנכ"ל מרצדס, אולה קלניוס, הרגיע את בעלי המניות שהחברה תמשיך לייצר, במקביל, דגמים חשמליים ודגמי בעירה פנימית בעתיד הנראה לעין וכי ביטול התכניות האלה יאריכו את הקיום של דגמים כמו ה-S-קלאס עד לשלב שבו יהיה באמת אפשרי לעבור לתחליף חשמלי. את אנחת הרווחה אפשר היה לשמוע עד פתח תקווה.
מה אנחנו לוקחים מכל זה? השוק הסיני בטווח הארוך אבוד עבור מותגי המערב. שם אחרי שהם הרוויחו מיליארדים ו-ויתרו (מרצון או שלא מרצון) על הקניין הרוחני שלהם – השותפים הסיניים שלהם נוטשים אותם ומתחילים לייצר מכוניות עם הטכנולוגיות שנלמדו מהם. בינתיים במערב, יצרניות הרכב לומדות בדרך הקשה על הפער שיש בין הרגולטורים והאג'נדות הירוקות שלהם לבין מה שהלקוחות באמת רוצים וחשוב מזה מוכנים לשלם עליו.
האם נראה תהליך דומה בישראל שבה אחוז החדירה של רכב חשמלי גבוה מאד? או שמא אנחנו נמשיך לרוץ קדימה במהפכה החשמלית?
השוק הישראלי בהתנפלות נדירה וחריגה על רכבים מסין, כולל צ'רי בנזין בינונית מאד, וכנראה שההתפקחות תהיה כואבת בכיס.