המסלול עובר רובו ככולו בשטחים חלקאיים מטופחים ומעובדים. אנא הקפידו שלא לרדת מהדרכים המסומנות. אופי השטח הוא פתוח עם מעט נקודות צל. בחרו בחוכמה ונצלו את האופק הנקי לניקיון הנפש. אורך המסלול כ-27 קילומטרים והוא אינו מציב בעיות עבירות מיוחדות. בעונה הזו כבר אין בוץ וכל הדרכים מסומנות היטב בסימוני שבילים שנציין בכתבה. אנו עברנו אותו עם יונדאי IX35 בעל הנעה כפולה, אבל זה לא הכרחי – גם 2X4 יעבור אם כי בהסתייגות!
נקודת ההתחלה שלנו היא לא רחוקה מכביש 90, הכביש הארוך במדינה. נסע לקיבוץ גשר וממש מול הכניסה אליו, נפנה מזרחה לאתר נהריים ולמשטרת גשר הישנה. בנהריים תוכלו לגלות את הסיפור המרתק של תחנת הכוח שבנה רוטנברג – ליהנות ממסעדה משובחת ולא יקרה הנושאת את שמו ואפילו להפעיל את הילדים בסדנת אפיה ופעילות נוספת שיש במקום.

משטרת גשר, משטרה בריטית הבולטת באפרוריותה, הייתה מוקד ללחימה רבה ערב הכרזת המדינה. לא אלאה אתכם בסיפורי קרבות בהם עמדו חברי הקיבוץ יחד עם הפלמ"ח וגולני מול הלגיון הירדני וחיל המשלוח מעירק. נשאיר לכם את ההנאה של הכרת הסיפור המלא של המשטרה במקום עצמו. אגב, זה המשטרה היום משמשת גם כ"שטח אש" לכוחות הבטחון. מצד אחד שלט של בניין בשימור ולצידו שלט של שטח אש – רק בישראל…
נצא חזרה לכביש 90 ונפנה שמאלה (דרומה) מרחק של מאות מטרים בודדים עד שנראה שלט "מפעלי הגבס" ולידו סימון שבילים שחור. נמשיך עם סימון השבילים אשר מסמן דרך המסובבת את הקיבוץ מדרום ובהמשך ממערב. הקטע הזה – טכני ואיטי – יביא אותנו לכביש מס' 7188. כביש שנסלל בשנות ה-50' בין גשר למנחמיה אבל היה כה תלול עד כי מעטו להשתמש בו. אנו מטפסים בו בסדרת פיתולים, הכביש כה שבור עד שהוא יכול בקלות להיחשב לשביל משובש למדי – ומאחורינו במראה עולה ונגלה הנוף של הבקעה ועבר הירדן.

נסיים אם העליה, נחצה מנע בקר. אם תרצו לטפס עוד לתצפית פנו שמאלה עד שייגמר האספלט. אחרת, המשיכו ישר על כביש איכותי, עד שתגיעו לצומת T ולמפגש עם סימון שבילים כחול. פנו שמאלה – במגמת עלייה והתחילו לטפס בכביש העולה בתלילות לרמת סירין. האספלט נגמר כשמגיעים לרמה. פנו ימינה לפני סוללה של מאגר מים גדול כדי שלא להחמיץ תצפית יפיפיה ומאד מסודרת. "מצפה נוח". כאן תוכלו לנוח מעט תחת סככה מוצלת ולהשקיף מזרחה לדרום הכנרת, לגולן ולירדן.
נמשיך על השביל המסומן בכחול אשר מושך אותנו צפונה. במקביל לקו המצוק. הדרך קלה לתנועה ואינה מציבה בעיות עבירות, והאוויר מלא בריח החזק של שדות שום רחבי ידיים. מדי פעם נפגוש בעדר פרות או באחד מהכרמים של יקב תבור. מערבית לנו, עולה כל העת צלליתו העגלגלה של הר תבור כמלווה עירני.

היעד הבא הוא מצפה אלות. מצפה מקסים, סחוף רוחות ומוזנח מאד. אחרי הצהריים עוצמת הרוח כאן היא בהחלט מרשימה מאד ואם יש לכם מזל להגיע למקום ביום עם אובך מועט (לא אעיז לומר נטול אובך) תקבלו נוף מדהים של הכנרת, רכס המירון והחרמון. נמשיך עם הסימון הכחול, כשאנו מתעלמים מסימוני שביל ישראל" וסימון שבילים אדום אשר יורד במצוק התלול. השביל לוקח אותנו עתה מערבה, לעבר הר תבור. וכ-300 מטרים אחרי הצומת עם השביל האדום, נגיע לעץ תותים מפואר וכבד מפירות. חייבים לכבד אותו ולטעום מפירותיו.
אנו ממשיכים במגמה צפון/צפון-מערב, דרך השדות, מטעי שקדיות, כרמים נוספים כשמדי פעם צבי נבהל ממחבואו ותן חוצה את השביל. הרבה בעלי חיים יש כאן.
View GesherTOsharona in a larger map
כביש 767 כבר נראה בשמשה הקדמית אבל אנו מגיעים אליו ופונים בחדות ימינה לעין שרונה. נקודת חובה לכל חובב מעיינות תאב טבילה. ונקודת הסיום הרשמית של המסלול שלנו. כאן יהיה עליכם להיפרד מהיונדאי בחניון ולרדת בשביל מסומן כ-250 מטרים עד לבריכה אובאלית, מוצלת וצלולה אליה זורמים המים הנובעים מנקבה הנמצאת כ-20 מטרים דרומה. מומלץ מאד וכמובן לשמור על הניקיון. כשאנחנו הגענו למעיין באמצע השבוע המים וסביבתו היו נקיים ומזמינים מאד.

בחזרה לכביש 767 ולהתלבטות: האם לפנות ימינה ולרדת לכנרת או שמאלה לכפר תבור ועפולה? אפשר להישאר במושב שרונה. תמצאו בו בית ספר לרכיבת סוסים, חדרי אירוח, מגוון טיפולים ועוד.